דאנה

כל הפעילויות של "שלמות היוגה" מתבססות על

מסורת הדאנה

התשלום המבוקש הוא רק בעבור כיסוי ההוצאות והתשלום על הלימוד הינו לפי רצונכם, יכולתכם ונדיבות הלב שלכם.
מסורת הדאנה התפתחה מתוך הבנה שידע שמיטיב עם כל הברואים הוא זכות טבעית והוא צריך להיות חפשי ונגיש לכל אדם ויצור ללא קשר ליכולת הכספית שלו.
ומצידו, התלמיד מבין שהתרומה מאפשרת לפעילות הלימוד והמשיך ולהתקיים.
בואו נדבר רגע על מסורת הדאנה – שיטת התשלום איתה אנחנו פועלים, תשלום עבור לימוד לפי היכולת והרצון.
מה הקטע של זה?
הרי אנחנו לא נמצאים בהודו של לפני 1000 שנה. אנחנו בעולם מערבי שבו הכל מתנהל בכסף.
אז למה אנחנו מבקשים תשלום בדאנה ולא פשוט קובעים מחיר?

כשאנחנו נוקבים מחיר מלא אנחנו מונעים מכל מי שאין לו את אותו הסכום לקבל את הלימוד ולשפר את חייו. האפשרות ללמוד ולפתח את המודעות היא זכות בסיסית שבעיננו צריכה להיות פתוחה עבור כל אדם ואשה.
דאנה מאפשרת לכל אחת לתת כמה שהיא בוחרת.
דאנה היא מערכת יחסים שמושתת על הזנה הדדית.
בין מורה לתלמיד קיים אמון: התלמיד סומך על המורה שהידע שלו מהימן ונובע מתוך ניסיון אישי. ואילו המורה מסתמך על התלמיד שיקיים אותו.
עבורי זה שיעור גדול בענווה, נדיבות וגם כניעה לאי וודאות שבדבר:
אני מתרגלת עבודה ללא ציפייה לפירות העשייה, ואומרת תודה על כל סכום שמצאתי בתיבה.

ומה עושים אם אני לא יודעת כמה לתת?
תשלום דאנה זה לא תמיד קל ולפעמים מעורר כל מיני תחושת,
בעיננו התחושות האלה הן הזדמנות נוספת לתרגל מודעות ותשומת לב.

 

איך עושים זאת?

  1. מעבירים את תשומת הלב פנימה.
  2. מבחינים בתחושות שעולות – מבוכה, רצון לסיים עם זה, רצון לשלם מעט/ הרבה.
  3. אחרי שהבחנו בהם, נשחרר מהם את תשומת הלב.
  4. מכוונים את תשומת הלב אל הערך שקיבלנו מהקורס ואל היכולת שיש לנו.
  5. ולבסוף, נתינה מתוך כוונה לתת.

והאמת שאפשר להפוך כל פעולה של נתינה לתרגול
לדוגמא כשאנחנו משלמים למוסכניק עבור תיקון הרכב- אפשר לשלם מתוך שימת לב לערך קיבלנו. כשאנחנו מסכימים לעשות טובה עבור חבר, בן משפחה או אפילו אדם זר – נבצע את הפעולה מתוך כוונה להועיל ולעזור ולא מתוך הרצון לסיים עם זה.