למדיטציה יש יחסי ציבור בעייתיים, היא ממותגת כטכניקה אקסקלוסיבית שרק אנשים שהקדישו את חייהם לדרך רוחנית עוסקים בה. נזירים בודהיסטים, לוחמי אומנויות לחימה, דרווישים סופים וכדומה. בעיקר לא אנחנו – אנשים "רגילים", אלו שחיים שיגרה של עבודה, בית, ילדים וחופשה שנתית.
היוגה מנגישה את המדיטציה ככלי בסיסי שמטרתו לתחזק ולתפעל את ההכרה (המיינד) שלנו כדי שיוכל לשרת אותנו ביומיום שלנו וככזו היא כלי בסיסי בעל חשיבות ומשמעות רבה לגבי איכות החיים שלנו.
בואו נבין את זה רגע – מרגע לידתנו (ויש אומרים שאפילו לפני כן) אנחנו אוספים מידע לתוך ההכרה שלנו – ידע, זהויות, רגשות, מחשבות, התנסויות, חוויות, תחושות, אופי, טראומות, העדפות ….. ועוד ועוד, אפילו ברגע זה אתם אוספים מידע.
וכל המידע הזה נאסף בהכרה שלנו ויוצר את הזהות שלנו – ככה אנחנו מגבשים את הדמות שאיתה "נרוץ" בחיים האלה, אבל המידע הזה יוצר גם הרבה רעש בהכרה שלנו. לפעמים כל כך הרבה רעש שאנחנו קוראים לזה הפרעות קשב, מחשבות טורדניות, חרדות, דיכאון, בלבלות… ונאלצים להשתמש בכדורים או סמים רק כדי להרגיע את הרעש הזה.
ההכרה שלנו היא אחד מההמצאות היותר מדהימות של האבולוציה, היא מאפשרת לנו ליצור, לחשוב, להמציא, לגלות, לחקור, לייצר. אז איך זה שמכשיר כל כך מדהים הופך להיות מקור לסבל.
לימדו אותנו שצריך לצחצח את השיניים כל יום כדי לשמור עליהן במצב טוב שלא יכאבו וישרתו אותנו הייטב, לימדו אותנו כמה חשוב לעשות פעילות גופנית כדי לשמור על הגוף במצב טוב כדי שישרת אותנו ביומיום. למדו אותנו לעשות טיפולים תקופתיים לרכב ואיזה דלק לשים במיכל כדי שהוא יסע הייטב ויקח אותנו למחוז חפצנו, למדו אותנו איך להפעיל ולשמור על הטלפון הנייד שלנו, על הבית שלנו…..
אבל לא למדו אותנו איך לתחזק ולתפעל את ההכרה שלנו, אז היא צוברת ערמות של ליכלוך ופועלת באופן רנדומלי איך שבא לה. כמו ילד קטן נכנס לתא הפיקוח של חללית מתוחכמת ולוחץ בלי שום סדר והגיון על הכפתורים והידיות, באופן כזה אין סיכוי שהחללית תשרת את המטרה שלשמה נוצרה.
כאן אנחנו חוזרים למדיטציה ומיינדפולנס – אלו הכלים והטכניקות שמטרתם לתחזק את ההכרה, לסלק משם פסולת מיותרת ורעשים מיותרים וללמד אותנו איך לנהל אותה כדי שהיא לא תנהל אותנו כמו אותו ילד בחללית.
אומרים שההכרה היא שליט אכזר אבל משרת נאמן.
באמצעות תרגול של 5 דקות מדיטציה מיינדפולנס ביום, בהתמדה לאורך זמן אנו מייצבים את ההכרה התזזיתית ומנקים את העדשה שדרכה אנחנו מתבוננים על העולם. אנו מזהים ומכירים את היכולת הטבעית שלנו לנהל את ההכרה באמצעות השליטה בתשומת הלב.
אנו מחדשים את היכולת שלנו להשתמש הכרה שלנו למה שהיא נועדה מלכתחילה – להיות כלי ללמוד על העולם, לחקירה, חשיבה, יצירה והתבוננות.
ועל הדרך מרוויחים שלווה, איזון, בהירות, חיבור עמוק לעצמנו ובריאות בכל הרבדים של הקיום שלנו.